• חוקי האורגנון של סמואל האנמן; 

• עקרון הטוטאליות והרפרטורי של ג'יימס טיילר קנט: חתירה לתמונת סימפטומים איכותית (Totality of Symptoms) תוך עבודה קלאסית עם הרפרטורי כמחשב הניווט של המטפל; 

• שיטת סימפטומי המפתח (Keynotes).

כדי לאפשר הבנה עמוקה ורחבה יותר של המטופל ושל ארסנל הרמדיס, אנו משלבים מתודות מתקדמות נוספות המרחיבות את הגישה הקלאסית: 

• ה"אסינס" (Essence) של ג'ורג' ויטולקאס: זיהוי הליבה הרגשית והנפשית העמוקה של הרמדי.

• הטבלה המחזורית של יאן שכולטן: הבנה וסיווג שיטתי של עולם המינרלים לפי שורות ועמודות.

• החלוקה הבוטנית של מסימו מנג'ילאבורי: חקירת קבוצות ומשפחות של צמחים בטבע.

גישת ד"ר שנקראן מחברת את כל הכלים והשיטות הללו תחת קורת גג אחת, ומעניקה להם סדר, מבנה ופרקטיקה קלינית מדויקת:

• חיבור מנצח בין הטכני לאמנותי: הגישה משלבת את הצד הטכני הקלאסי (הרפרטורי והמטריה מדיקה המבוססים על רמת העובדות) יחד עם הצד האמנותי (אמנות התשאול הוויטלי - Vital Quest). שילוב זה מאפשר להשתמש בכלים הקלאסיים בצורה הרבה יותר יעילה ומדויקת.

• מפת הדרכים של "שבע הרמות": הסטודנט מקבל מפה ברורה המאפשרת לו לדעת בדיוק היכן המטופל נמצא בכל שלב בתשאול.

• מטריה מדיקה מורחבת לפי ממלכות: במקום שינון יבש של אלפי תרופות נפרדות, הסטודנטים לומדים להבין את המאפיינים הכלליים של הממלכות בטבע (מינרלים, צמחים וחיות) ותת-הממלכות. הבנת "שפת המקור" הזו מאפשרת להגיע בקלות ובדיוק לתרופה הנכונה.