הפודקאסט של מלכי רוזן

ד"ר מאיר בילארד- רופא ילדים ומלכי רוזן בשיחה פתוחה וכנה על הומיאופתיה ורפואת ילדים. על ההתמודדות כרופא ילדים שמאיימים לשבור עליו כסא אם לא יתן אנטיביוטיקה, אמו של התינוק שהתפרקה בבכי רק כי ביקש ממנה להכין מרק לבנה הקטן. איך ההומיאופתיה מתחברת לעבודה כרופא במרפאת קופ"ח, ומה זה בעצם הרטלין והאתנט? סיפורים מרתקים מהקליניקה.

בפרק זה מארחת מלכי רוזן את מיכל בר יעקב, הומיאופתית ומרצה בעלת ניסיון עשיר של שנים בחינוך מיוחד ובגני שפה, ואת אילנית,תמיר עובדת סוציאלית קלינית, מנהלת תוכנית טיפולית בגני תקשורת של אלו"ט וסטודנטית להומיאופתיה. יחד, הן פותחות צוהר מרתק ורווי אופטימיות לעולם הטיפול באוטיזם ובקשת הקשיים הנלווים אליו. בתחילת השיחה, אילנית מסבירה מהו אוטיזם ומתארת ברגישות רבה את המשבר, האבל, רגשות האשמה והחרדות לעתיד שחווים הורים ברגע קבלת האבחנה. מיכל ואילנית מציעות נקודת מבט מעודדת: האבחון אינו "גזר דין" סגור – ההומיאופתיה יכולה לחולל שינוי משמעותי, לשפר את התפקוד ולפנות את הילד ללמידה מיטבית, ואפילו אין צורך להמתין לאבחון רשמי כדי להתחיל בטיפול. דרך סיפורי מקרה מרתקים מתוך הקליניקה (התמודדות עם התפרצויות זעם קשות, חרדות ממראות, היפראקטיביות ובעיות ויסות חושי), הן מדגימות כיצד התאמה אישית של רמדי הומיאופתית מסייעת לגייס את כוחות הריפוי הייחודיים של הילד. הן מסבירות כיצד התבוננות מעמיקה באופיו של הילד, בפחדיו ובאהבותיו – תוך שימת האבחנה לרגע בצד – מאפשרת להביא לפריצות דרך תקשורתיות וחברתיות יוצאות דופן. פרק חובה להורים, לאנשי טיפול ולכל מי שרוצה להבין כיצד ניתן להגמיש את המערכת, לחזק את יכולת הוויסות, ולעזור לילדים להביא את עצמם בצורה הטובה ביותר לעולם.

בפרק זה מלכי רוזן מארחת את יעל אטינגר, מנכ"לית האגודה להומיאופתיה קלאסית בישראל, לשיחה על חשיבות הפיקוח והצבת סטנדרטים מקצועיים אירופיים מחמירים בתחום. יעל מפרטת על פעילות החירום הרחבה וההתגייסות המהירה של האגודה מאז ה-7 באוקטובר – כולל הפעלת קו חם וטיפול במאות מפונים, שורדי מסיבת הנובה, משפחות החטופים וכוחות ההצלה. כמו כן, נדון בחזון להנגשת ההומיאופתיה לכל בית בישראל ובשילובה לצד הרפואה הממסדית

מלכי רוזן וגלית אברהם משוחחות בפרק זה על הקשר ההדוק והבלתי נפרד שבין הגוף לנפש. בהשראת סיפור פרישתה הדרמטי של המתעמלת האולימפית סימון ביילס באולימפיאדת טוקיו עקב תופעת ה"טוויסטיס", נבחן כיצד טראומות מודחקות משפיעות ישירות על היכולת הפיזית ומדוע אסור לפעול בכוח נגד סימני הגוף. נדון בחשיבות הבלתי מתפשרת של הבריאות הרגשית והאיזון הפנימי בסביבת החיים הלחוצה שבה כולנו חיים. בהמשך, נחקור את המושג מחלה (Disease) כמשמעו המילולי – חוסר נוחות (Dis-easy) מערכתי, ונבין מדוע גישה מקומית ונקודתית אינה מספיקה לריפוי אמיתי. לסיום, נציג את שיטת ה"סופר קלאס" של ד"ר רג'אן שנקראן, המחלקת את התגובות האינסטינקטיביות שלנו ל-6 טורים (דפוסי תגובה) שונים, ומאפשרת לדייק את הטיפול ההומיאופתי בצורה המיטבית. פרק מעורר מחשבה על עצירה, התבוננות חיובית וחמלת, והקשבה לחוכמה האדירה של הגוף שלנו.