טראומה בגישה ההומאופתית הקלאסית - מבט דרך שיטתו של ד"ר ראג'אן שנקראן
מאת: ליאן הדר M.Sc, RD, RCHom
אירועים טראומטיים כגון תאונה, לידה קשה, חוויה של התעללות, אובדן, אירוע מלחמתי או מצב של פחד מתמשך – עשויים להשאיר חותם משמעותי על האדם. לצד הפגיעה הגופנית, יכולה להופיע תגובה רגשית מתמשכת הכוללת פחד, דריכות, חוסר שקט, הפרעות שינה, עצב, כעס או תחושת חוסר ביטחון. לעיתים בהמשך גם מופיעים תסמינים פיזיים הקשורים לטראומה המקורית שחווה האדם.
בהומאופתיה הקלאסית אנחנו מתייחסים לא רק לאירוע עצמו, אלא לדרך האינדיבידואלית שבה האדם חווה ומגיב אליו. גישה זו מקבלת ביטוי משמעותי בעבודתו של ד"ר ראג'אן שנקראן וב־Sensation Method .
טראומה כנקודת מוצא להבנת המקרה
במקרה של אדם שחווה טראומה, ההומאופת אינו מתמקד רק בשם האירוע – "תאונה", "לידה קשה" או "מלחמה" – אלא מנסה להבין מה קרה לאדם בעקבות האירוע.
במקרה טראומטי של תאונה למשל, אדם אחד יפתח פחד עז ומחשבה ש"משהו נורא עומד לקרות", בעוד אדם אחר יחווה בעיקר תחושת פגיעוּת, קיפאון או צורך להיות מוגן.
מבחינת שיטת הסנסיישן של שנקראן, ההבדל הזה חשוב מאוד. עבודתו מדגישה את החוויה הפנימית ואת ה־ vital sensation – - תחושה מרכזית שלדבריו יכולה להופיע הן בביטויים הגופניים והן בחוויה הרגשית של האדם. בספריו (המוזכרים בסוף המאמר) הוא מתאר את ה־Sensation Method כשיטה המבקשת לזהות את "החוט המקשר" בחוויית המטופל.
בספרו 4The Other Song,שנקראן מתאר את החיפוש אחר ה"אופן שבו האדם תופס את המציאות" ואת הקשר בין תפיסה זו לבין תגובת האדם למצבי לחץ. הספר מציג את מושג ה־"inner song" ואת השימוש ברמות שונות של חוויה כחלק מהתשאול ההומאופתי אותו אנו לומדים בצורה מעמיקה בלימודי ההומאופתיה במכללת "פעימה".
כיצד מתשאלים בהומאופתיה מקרה של טראומה?
בהומאופתיה אנחנו לא חייבים להיכנס לפרטי המקרה ולנתח כל דבר. מספיק לנו לדעת כיצד המקרה משפיע כיום על האדם, כיצד האדם חווה את האירוע הטראומטי, אילו פחדים קיימים בו וכיצד האירוע משפיע על האופן בו הוא חווה וחי בעולמו, כיצד הוא מתנהל במערכות יחסים? האם הוא מעדיף להתבודד? האם מעדיף חברה? מה השתנה בחייו בעקבות האירוע? האם יש לו העדפות תזונתיות אחרות? מנהגים אחרים? האם קיים קיבעון מחשבתי? ועוד..
המטרה שלנו בטיפול ההומאופתי, היא לעבור מהסיפור החיצוני אל החוויה האישית והייחודית של המטופל ובכך להתאים עבורו את הרמדי ההומאופתית המדויקת ביותר שמספרת את אותו הסיפור.
דוגמאות למצבים טראומטיים
לאחר תאונה אדם עשוי להמשיך לחוות פחד עז לאחר שהסכנה חלפה, להיבהל מרעשים או להרגיש שהאירוע עומד לחזור.
לאחר לידה קשה יולדת יכולה לחוות פחד, חוסר ביטחון, תחושת חוסר אונים או זיכרון רגשי וגופני עוצמתי של האירוע.
לאחר התעללות החוויה יכולה להתבטא בדריכות, פחד, חוסר אמון, תחושת פגיעוּת או צורך להימנע ממצבים המזכירים את האירוע.
בתקופות מלחמה חשיפה לאזעקות, פינוי, אובדן, חוסר ודאות או סכנה מתמשכת יכולה ליצור תגובות של פחד, דריכות, הפרעות שינה ותסמיני דחק.
בכל המצבים הללו חשוב להבחין בין תגובה טבעית לאירוע קשה לבין מצב מתמשך הדורש אבחון וטיפול מקצועי.
רמדיס נפוצות המופיעות בספרות ההומאופתית בהקשר של טראומה
להלן דוגמאות לרמדיס הומאופתיות נפוצות בטיפול בטראומה. הן אינן מהוות המלצה והבחירה ההומאופתית הקלאסית צריכה להילקח על ידי הומאופת מוסמך RCHom ולהתבסס על מכלול הסימפטומים ולא רק על העובדה שהתרחש אירוע טראומתי.
רמדי OP מתאים במצבים שבהם לאחר אירוע קשה מופיעה תחושה של קהות, ניתוק, חוסר תגובתיות או "קיפאון".
רמדי IGN מזוהה עם תגובות קיצוניות לאבל, אובדן או אירוע רגשי משמעותי, לעיתים עם תנודתיות רגשית ותחושת "גוש" בגרון.
רמדי ACONIT התמונה הקלאסית כוללת פחד עז ופתאומי, חרדה ותחושה שמשהו מסוכן עומד לקרות, במיוחד לאחר אירוע חד או מפחיד.
רמדי STRAM מתאים למצבים של פחד קיצוני, אימה, תחושת איום ותגובות חזקות לגירויים, במיוחד בתמונות הומאופתיות של פחד עמוק.
רמדי ARG NIT מתאים למצבי חרדה וחרדת ציפייה לקראת אירוע, לעיתים עם תחושת חוסר שליטה, חיפזון ותסמינים גופניים הקשורים למתח.
רמדי ARNICA מתאימה למצבי טראומה גופנית או רגשית, חבלות ותחושה של "כאילו הגוף חבול", ולעיתים סביב חוויה של הכחשה או אמירה שהכול בסדר למרות הפגיעה.
רמדי HYPER מתאימה בהקשר של פגיעות באזורים עשירים בעצבים וכאבים עצביים לאחר טראומה.
רמדי LEDUM מקושרת לפציעות מסוימות, במיוחד פצעי דקירה ופגיעות שבהן האזור הפגוע מרגיש קר והקור עשוי להיות מתואר כמקל.
רמדי NAT SULPH לאחר טראומה או פגיעה פיזית בראש, מופיעה בין היתר בהקשרים של השלכות מאוחרות של טראומה, ובייחוד כאשר קיימת תמונה רגשית וגופנית מתאימה.
דוגמא 1 מהקליניקה:
גבר בן 42 עבר תאונת דרכים משמעותית. הפציעות הגופניות טופלו והוא התאושש מבחינה רפואית. מספר חודשים לאחר האירוע, עם זאת, בני משפחתו הבחינו בשינוי משמעותי בהתנהגותו.
הוא תיאר את עצמו כמי ש"הכול אצלו בסדר", אך בפועל נראה מרוחק, איטי וחסר תגובה רגשית. הוא הרבה לישון, התקשה לדבר על התאונה ולא הביע כמעט פחד או מצוקה כאשר הזכיר אותה.
כאשר נשאל כיצד הוא מרגיש מאז התאונה, הוא ענה:
"אני פשוט לא מרגיש כלום לגבי זה."
בהמשך הראיון לא הופיעה תגובה רגשית חזקה לאירוע. במקום זאת בלטה תחושה של ריחוק, קהות וניתוק.
במטריה מדיקה ההומאופתית הרמדי, OP מתוארת בין היתר כמתאימה לטיפול במצבים של קהות, חוסר תגובה וניתוק.
מקרה 2 לדוגמא מהקליניקה
ילדה בת 10 חוותה אירוע מפחיד מאוד במהלך תקופה של אזעקות ומתח ביטחוני. לאחר האירוע היא החלה להתקשות להישאר לבדה.
היא ביקשה שהורה יהיה לידה, פחדה מהחושך, התעוררה בלילה בבהלה והגיבה בעוצמה לרעשים פתאומיים. במהלך השיחה היא תיארה את העולם כמקום מסוכן ואמרה שהיא מרגישה שהיא חייבת שמישהו יהיה קרוב אליה.
במקרה זה, התגובה המרכזית היא פחד עוצמתי, דריכות ותחושה של סכנה מיידית.
התיאור של STRAM במטריה מדיקה כולל תמונה של פחד עז, בהלה ותחושת סכנה.
לסיכום
הטראומה עצמה, היא חלק מהותי מהסיפור, אך במסגרת ניתוח המקרה ההומאופתי אנו לומדים לבחון את התגובה האישית, את השפה שבה האדם מתאר את חווייתו, את התחושות החוזרות ואת הדפוס הכולל של האדם.
כמובן, שאם מדובר באדם עם טראומה, PTSD, התעללות או חשיפה למלחמה, חשוב שהעבודה ההומאופתית לא תחליף הערכה וטיפול רפואי או פסיכולוגי מתאימים. טיפול הומאופתי משתלב נהדר עם טיפולים נוספים ויש להתייעץ עם הרופא המטפל בכל שינוי.
מקורות מרכזיים
Rajan Sankaran, The Spirit of Homoeopathy.
Rajan Sankaran, The Substance of Homoeopathy.
Rajan Sankaran, The Sensation in Homoeopathy.
Rajan Sankaran, The Other Song – ספר העוסק בין היתר במקור הלחץ, ברמות החוויה וב־"inner song".
Rajan Sankaran, Homeopathy for Today's World.
האתר הרשמי של שנקראן מתאר את ה־ Sensation Method ואת ההתפתחות המאוחרת שלה לגישה אינטגרטיבית יותר, הכוללת את השיטה הקלאסית לצד ההתפתחויות המאוחרות בעבודתו.
הערה מקצועית חשובה
טראומה משמעותית, במיוחד לאחר תאונה, התעללות, לידה קשה או חשיפה למלחמה, עלולה להיות קשורה ל־PTSD ,דיכאון, חרדה או פגיעה גופנית. במצבים כאלה הומאופתיה אינה צריכה להחליף טיפול רפואי או טיפול פסיכולוגי. ניתן, אם האדם מעוניין בכך, לראות בטיפול משלים חלק ממעטפת רחבה יותר – תוך שמירה על טיפול מקצועי מתאים.
כותבת המאמר - ליאן הדר RCHom הומאופתית קלאסית בוגרת מכללת פעימה, תזונאית קלינית רשומה במשרד הבריאות, בעלת תואר שני בביוכימיה של האוניברסיטה העברית בירושלים RD,M.Sc ומטפלת מוסמכת ורשומה במרכז באך אנגליה לטיפול בפרחי באך BFRP.
לליאן יש קליניקה פרטית במרכז הארץ והיא כיום מורה ומתרגלת שיעורי רפרטורי במכללת פעימה.
חברה באגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית
תגובות