הומאופתיה מהי / עקרונות שיטת הריפוי
 

הומיאופתיה היא שיטת ריפוי שנתגלתה ע"י ד"ר סמואל האנמן.

ד"ר האנמן (1755-1843) היה רופא שלא רווה נחת מתוצאות הטיפול והריפוי של הרפואה בזמנו.
למרות שהיה בעל שם וזכה לתהילה הן כרופא והן כמחבר מאמרים, מתרגם, וכימאי.
בעקבות ניסוי שערך על תרופה בשם כינין (תרופה למלריה) ולאחר בדיקות וניסיונות רבים יישם
לראשונה את העיקרון: "הדומה בדומה ירפא".

עיקרון ראשון- "הדומה בדומה ירפא". עיקרון זה היה ידוע זה מכבר, אולם ד"ר האנמן היה הראשון

שהפכו למשנה סדורה ולשיטה רפואית עם כללים מסודרים וברורים.
משמעות עיקרון זה הוא כי תרופה שמרפאה מחלה מסוימת יוצרת את אותה מחלה אצל אדם בריא,

במידה וניתנת לו במנות גדולות וחוזרות.

עיקרון שני- התייחסות לאדם כמכלול. כהוויה שלמה. ההומיאופתיה כשיטה רפואית מתייחסת לאדם

כמכלול ולא ממדרת ומחלקת אותו למערכות שונות כדי לטפל בו.הסתכלות בהומיאופתיה היא תמיד

על החולה ולא רק על מחלתו או על שם מחלתו. על כן כשיגיע חולה הסובל לדוגמא ממיגרנה

יבדוק ההומיאופת וישאל לגבי כל הסימפטומים הנוגעים למצבו הפיזיולוגי, הנפשי, דרכי הפעולה המאפיינים אותו, סבילותו לקור וחום, תשוקותיו ודחיותיו ממזונות שונים, ועוד. כל זאת כדי להתאים לו את התרופה המתאימה ביותר למכלול הסימפטומים שהוא מציג. אם נפשט זאת לרגע, סביר להניח כי עשרה אנשים שונים הסובלים ממיגרנה יזדקקו לעשר תרופות הומיאופתיות שונות
על פי הסימפטומים והמאפיינים המיוחדים של כל אחד ואחד מהם. כלומר, על פי הדרך בה כל מטופל "צובע" את מחלתו.

עיקרון שלישי- נתינת מנה בודדת. המטופל מקבל אחרי חקירה ובדיקה מנה אחת של תרופה הומיאופתית המותאמת לו בדיוק. לאחר כחודש בוחנים מחדש את המצב ואת השינויים וההתקדמות שחלו במטופל ונותנים לפי הצורך מנה נוספת. אם יש צורך במהלך החודש בתרופה או חיזוק נוסף כמובן שיש אפשרות להתערבות כזו לאחר שיקול דעת. המשך הטיפול ונתינת מנות נוספות לפי הצורך וההתקדמות האינדיבידואלית של המטופל. הרעיון הוא לשפעל את כוחות הריפוי של הגוף שקיימים בנו, לגרום למערכת החיסונית לפעול. כמובן שכך אנו משיגים גם הימנעות ממתן יום יומי של תרופות והתמכרות להן, ומתופעות לוואי.

 

עיקרון רביעי- מתן תרופה אינדיבידואלית לחולה. לא קיימת בהומיאופתיה תרופה ספציפית למחלה מסוימת. אין תרופה לפסוריאזיס, נזלת, שיעול, מיגרנה, בעיות מחזור, אטופיק דרמטיטיס וכו'. התרופה היא תמיד לאדם, לחולה. ההתייחסות היא למכלול הסימפטומים שהחולה מציג עם דגש למחלה שאיתה הגיע. התרופה מותאמת כאמור לאדם ולא לשם המחלה בלבד.

 

כפי שתיארתי יכולים להגיע לטיפול מספר אנשים עם אותה מחלה בדיוק וכל אחד מהם יקבל תרופה שונה, על פי סימפטומים ומאפיינים נוספים. התרופות ההומיאופתיות מופקות מהצומח, מהחי וממינרלים שונים. חומרים אלו עוברים דילול וניעור על פי הדרך שהתווה ד"ר סמואל האנמן.

לסיכום נוכל לומר כי הומיאופתיה היא שיטת טיפול שנתגלתה לפני כ200 שנה. עיקרה טיפול בתרופות הומיאופתיות במנות יחידות, בהתאמה אינדיבידואלית ובהסתכלות הוליסטית על המטופל.

 

הטיפול בהומאופתיה הוא אישי וממוקד ומבקש לגעת בשורש הבעיה במטרה לרפא או להקל על החולה.